הפלה טבעית היא אירוע מצער שבו העובר מפסיק להתפתח באופן טבעי במהלך 20 השבועות הראשונים להריון
מהן הסיבות להפלה טבעית?
יכולות להיות כמה סיבות להפלה טבעית. מעל ל-70% מההפלות בשליש הראשון של ההיריון מתרחשות עקב הפרעות כרומוזומליות אקראיות בעובר. מדובר בתקלה אקראית אשר אינה נובעת מבעיה גנטית אצל ההורים. לעומת זאת יכולה להיות גם הפרעה כרומוזומלית מורשת – הגורמת להפרעה כרומוזומלית בלתי מאוזנת אצל העובר. במקרים כאלה יש סיכויים גבוהים להישנות של הפלה בעתיד. גם גורמים הורמונליים, כגון הפרעה בפעילות בלוטת התריס וסכרת לא מאוזנת, עלולים לגרום להפלה, וכך גם גורמים אנטומיים – מומים מולדים (רחם דו-קרני, מחיצה) או ליקויים נרכשים במבנה הרחם (שרירנים, הידבקויות בחלל הרחם) – עלולים לגרום להפרעה בהשתרשות השלייה או בהתפתחות העובר. בנוסף, זיהומיים ויראליים וחיידקיים יכולים להוביל לאובדן הריון. בדרך כלל מדובר באירוע בודד ולא בגורם סיכון להפלות חוזרות. הפרעות קרישה עלולות אף הן להוות גורם סיכון להפלות, הפרעת קרישה נרכשת המופיעה בשל הימצאות נוגדנים נגד פוספוליפידים, הגורמים לקרישי דם בכלי דם קטנים המובילים לשילייה. וכמובן, אלכוהול, עישון וצריכה מוגברת של קפה נמצאו גם הם כגורמי סיכון להפלות. חשוב לציין כי אצל חלק מהנשים לא מאובחנת סיבה ממשית להפלה".
מה התסמינים של הפלה טבעית?
תלונות שכיחות במקרים של הפלה טבעית הן דימום המלווה בהתכווצויות וכאבי בטן תחתונה. חשוב לציין שתופעות אלה גם שכיחות בהריונות תקינים. לעיתים האישה אינה חווה כל שינוי ורק בבדיקת רופא תאובחן ההפלה. האבחנה של הפלה טבעית יכולה להתבצע על ידי בדיקה קלינית של הרופא, בדיקת אולטרה סאונד ובדיקות דם להורמון B-HCG, אשר מדגימות עליה לא תקינה של ההורמון. לעיתים נידרש לבצע מספר בדיקות במרווח של כמה ימים לאישור האבחנה.
מהן הדרכ הטיפול בהפלה טבעית במידה שאין מדובר בהפלה שלמה?
הטיפול בהפלה טבעית תלוי במספר גורמים – סוג ההפלה, שבוע ההיריון וכמובן רצון האישה. במידה ובבדיקת סונר אובחנה הפלה שלמה, אין צורך בהתערבות רפואית. בהריונות צעירים הטיפולים המקובלים הם מעקב שמרני, טיפול תרופתי וטיפול כירורגי. מעקב שמרני מתבצע ללא כל התערבות רפואית או כירורגית. תהליך זה עלול להיות ממושך ושיעורי ההצלחה המדווחים הם בין 25%-76%. טיפול תרופתי נעשה על ידי תרופות הגורמות לכיווץ הרחם. הטיפול המקובל הוא על ידי הכדור ציטוטק הניתן דרך הפה או בהשמה בנרתיק. התרופה פועלת תוך מספר שעות ובדרך כלל מלווה בדימום וכאבי בטן תחתונה. תופעות לוואי של הטיפול התרופתי הן בחילות, הקאות, שלשולים ואף חום. המעקב לאחר הטיפול התרופתי יתבצע על ידי אולטרה סאונד. הצלחת הטיפול התרופתי עומדת על 84%.
אופציה נוספת היא טיפול כירורגי – ריקון כירורגי של הרחם מתבצע על ידי שאיבה של התוכן ההריוני, פעולה המתבצעת ברוב המקרים בהרדמה כללית. בשלב הראשון של מתבצעת הרחבה של צוואר הרחם ובשלב השני תתבצע שאיבת התוכן ההריוני. הטיפול הכירורגי נחשב בטוח עם אחוז סיבוכים נמוך. חשוב לציין כי שני הטיפולים, התרופתי והכירורגי, נחשבים לבטוחים ללא הבדל בשכיחות הזיהומים ותוצאות פריון לטווח הארוך".
מעוניינת בייעוץ אישי?
האם יש גורמי סיכון שעלולים להגביר את הסיכון להפלה טבעית? והאם יש דרך להקטין אותם?
גיל האישה הוא גורם סיכון משמעותי לאובדן היריון, עקב עלייה בשכיחות בבעיות כרומוזומליות אצל העובר. אחוז ההפלות הנמוך ביותר הוא בנשים בנות 25-29 (10%) ועולה בהדרגה עם הגיל עד ל-57% בנשים בנות 45 ומעלה. גורמי סיכון נוספים הם עודף משקל, מחלות כרוניות של האישה (סכרת לא מאוזנת, מחלת כליה, מחלות אוטואימוניות, יתר לחץ דם לא מאוזן), חשיפה לתרופות מסוימות, וכפי שציינו, עישון, צריכת סמים וצריכה מופרזת של אלכוהול. חשוב לציין שלרוב הפעילויות היומיומיות שלנו כמו קיום יחסי מין, מאמץ גופני והרמת משאות אין השפעה על תוצאות ההיריון.
מדוע מתרחשות הפלות חוזרות ומה ניתן לעשות?
על פי ההגדרה אישה שחוותה מעל לשתי הפלות טבעיות עונה על ההגדרה של אישה שחווה 'הפלות חוזרות'. אין הכרח כי ההפלות יהיו ברצף, ולאחרונה יש עובדות התומכות בהתחלת הבירור לאחר שתי הפלות ולא שלוש כפי שהיה נהוג בעבר. השכיחות של הפלות חוזרות באוכלוסייה נעה בין 1%-2%.הבירור לסיבת ההפלות החוזרות כולל בירור גנטי להורים לשלילת הפרעה כרומוזומלית, הדמיה של חלל הרחם (אולטרה סאונד תלת-ממד והיסטרוסקופיה) לשלילת ליקויים מבניים של הרחם, ובדיקות דם לשלילת קרישיות יתר והפרעות אנדוקריניות. אבחון לגבי גורם ההפלה הקשור בעובר (הפרעה כרומוזומלית אקראית) יכול להיעשות על ידי בדיקה גנטית של הנפל לאחר גרידה. הפרעה זו אינה דורשת טיפול והפרוגנוזה בהריונות הבאים טובה. על אף כל הבדיקות האלו, חשוב לציין כי בחלק מהמקרים לא מזוהה הסיבה להפלה.
הטיפול בהפלות חוזרות מבוסס על טיפול בגורם האחראי להישנות התופעה. אם הבעיה היא הפרעות כרומוזומליות מורשות יש לבצע ייעוץ גנטי ואבחון טרום לידתי בסיסי או דיקור מי שפיר בהריון. אופציה נוספת היא אבחון גנטי טרום-השרשתי (PGD) של עוברים שהושגו בהפריה חוץ גופית (IVF). כאשר מדובר במומים רחמיים – במקרים של רחם מחיצתי או הידבקויות בחלל הרחם – ניתן לבצע היסטרוסקופיה לכריתת המחיצה או הפרדת ההידבקויות. אם מדובר על הפרעות קרישה – הטיפול הוא על ידי תרופות נגד קרישה, כגון קלקסן ואספירין. גם בהפרעה אנדוקרינית ניתן טיפול תרופתי בהתאם לסוג ההפרעה".
מתי הכי כדאי לנסות להיכנס להיריון אחרי הפלה?
אין שום המלצה לגבי דחיית הריון עתידי לאחר הפלה לצורך מניעת הפלה טבעית עתידית או סיבוכי הריון. לכן ניתן לנסות להרות שוב מיד לאחר השלמת תהליך ההפלה
