מה זה אנדומטריוזיס?

אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שבה תאים הדומים לתאי רירית הרחם הנקראת-אנדומטריום, נמצאים מחוץ לרחם. התאים נמצאים בעיקר באגן ובחלל הבטן (בסביבת הרחם, השחלות והחצוצרות), אך לעיתים יכולים להימצא במקומות רחוקים יותר. תאים אלו מגיבים להורמונים המופרשים במהלך המחזור החודשי – אסטרוגן ופרוגסטרון, אולם בניגוד לתאי רירית הרחם, אשר עוברים את תהליך השגשוג והנשירה מהרחם אל מחוץ לגוף (דימום), במחלת האנדומטריוזיס תהליכי השגשוג והנשירה המובילים לדימום מתרחשים בחלל הבטן, באגן ובכל מקום בו תאים אלו נמצאים. בתגובה לכך ישנה הפרשה של חומרים הנקראים ציטוקינים הגורמים לתהליך דלקתי הבא לידי ביטוי בכאבים, הידבקויות והצטלקויות. למרות שהמחלה יכולה לפגוע בנשים בכל קבוצות הגיל, אנדומטריוזיס היא מחלה שבאה לידי ביטוי בעיקר בנשים בגיל הפוריות והערכה כיום היא שכעשרה אחוז מהנשים בקבוצת גיל זו סובלות מאנדומטריוזיס.

למה אנדומטריוזיס קורה?

הסיבה להיווצרות מחלת האנדומטריוזיס אינה ידועה וכיום יש מספר תיאוריות המנסות להסביר את התפתחותה. היות ואף תיאוריה לבדה אינה יכולה לתת הסבר מספק, ההנחה הרווחת היא שמדובר בשילוב של גורמים שונים המובילים להתפתחות המחלה.

1. מעבר תאי רירית הרחם דרך החצוצרות לחלל הבטן בזמן הווסת – תאי רירית הרחם משתרשים על פני האברים השונים בחלל הבטן ויוצרים את מוקדי האנדומטריוזיס וההידבקויות.
2. כישלון מערכת החיסון – שאינה מזהה ומפנה את תאי רירית הרחם הנמצאים במיקום שאינו תקין. לא ברור אם כשל זה הוא אחד הגורמים או תוצאה של מחלת האנדומטריוזיס.
3. מטפלזיה – תופעה של התמיינות של תא מסוג אחד לתא אחר. על פי תאוריה זאת תאי מזותל –הנמצאים במקומות שונים בגוף עוברים התמיינות לתאי רירית הרחם.
4. מעבר תאי רירית הרחם דרך כלי הדם וכלי הלימפה – תאוריה זאת מסבירה המצאות נגעי אנדומטריוזיס מחוץ לחלל הבטן.
5. מרכיב תורשתי – גורמים גנטיים ככל הנראה משפיעים על הנטייה להתפתחות המחלה. הסיכון לחלות באנדומטריוזיס גבוה פי 7 עד 10 בקרב בני משפחה בדרגה ראשונה של חולי אנדומטריוזיס.

מה הם הסוגים השונים של אנדומטרוזיס ?

נהוג לחלק את נגעי האנדומטריוזיס ל 3 קבוצות על פי מיקומם:

• נגעים שטחיים: נגעים אלה הם השכיחים ביותר ומערבים את הפריטונאום (צפק), שכבה דקה העוטפת את דפנות הבטן והאגן.
• אנדומטריומה: אנדומטריומה היא ציסטה בשחלה המכילה נוזל דמי (דמוי שוקולד). תאי המעטפת של הציסטה הם תאי אנדומטריוזיס.
• נגעים עמוקים: נגעי אנדומטריוזיס אשר חדרו לעומק של לפחות 5 מ״מ מעבר לשכבת הפריטונאום. נגעים אלה יערבו בדרך כלל את דופן האגן ואברי הבטן והאגן השונים (מעיים, שלפוחית שתן וכו').

בנוסף לחלוקה על פי מיקום הנגעים, ניתן לדרג את חומרת המחלה ל 4 דרגות שונות על בסיס ממצאים ניתוחיים. שיטת חלוקה זו משמשת לעיתים רופאים לתאר את הנגעים וההידבקויות אשר נצפו במהלך הניתוח.

מה הם התסמינים?

התסמינים באנדומטריוזיס מגוונים ולעיתים מדמים מצבים רפואיים אחרים כגון תסמונת המעי הרגיז, דלקת אגנית ועוד. חשוב לציין שאין קורלציה בין חומרת המחלה לתסמינים, כאשר נשים עם מחלה קלה יכולות לחוות תסמינים קשים לעומת נשים עם מחלה מפושטת שיכולות להיות ללא תסמינים כלל. כל אלה מקשים על אבחון המחלה ותורמים לעיכוב ממוצע של 8 שנים באבחנה מרגע הופעת התסמינים. בדרך כלל, התסמינים בנשים עם אנדומטריוזיס יופיעו/יחמירו סביב הופעת הווסת (דימום), לעיתים התסמינים יכולים להופיע גם ללא קשר לווסת.
התסמינים השכיחים בנשים עם אנדומטריוזיס כוללים:

• כאבים עזים ממקור רחמי בזמן הווסת (דיסמנוריאה), הכאב יהיה בעצימות גבוהה מזו של כאב מחזור ״רגיל״ ויוביל לפגיעה באיכות החיים של האישה.
• כאב בזמן קיום יחסי מין (דיספרוניה).
• ווסתות עם דימום מוגבר , דימומים לא סדירים.
• כאב אגן כרוני. הכאב יכול לבוא לידי ביטוי ככאב בטן תחתונה, כאבים המקרינים לגב, כאב עמום באגן ועוד. השכיחות של אנדומטריוזיס בנשים עם כאב אגן כרוני היא בין 49%-75%.
•  תסמינים הקשורים למערכת העיכול: תפיחות בטנית, שלשולים, עצירות, דימום רקטלי (חלחולת), תחושת לחץ בפי הטבעת וכאב בזמן יציאות.
•  תסמינים הקשורים למערכת השתן: כאבים במתן שתן, דימום בשתן (המטוריה), קושי במתן שתן, תחושת צריבה הדומה לדלקת בדרכי השתן.
• בעיות פוריות. על רקע של הדבקויות באגן המונעות מפגש בין הזרע לביצית וכן בשל איכות ירודה של הביציות בסביבת אנדומטריוזיס.
• עייפות כרונית, מצב רוח ירוד.
• במקרים נדירים בהם נגעי האנדומטריוזיס נמצאים מחוץ לחלל הבטן- התסמינים יהיו בהתאם למיקום, לדוגמא נשים עם נגעים בריאות יכולות להופיע עם שיעול דמי, קוצר נשימה בזמן הווסת וכו'.

מעוניינת בייעוץ אישי?

שלחי לי וואצפ

איך מאבחנים אנדומטריוזיס?

המורכבות באבחנה של מחלת האנדומטריוזיס דורשת מודעות וניסיון מצד הגורם המטפל ולכן מומלץ לפנות לגינקולוג המתמחה במחלה. חשד ראשוני למחלה יכול לעלות לאחר תשאול ובדיקת המטופלת עם תסמינים המחשידים למחלה או בשל ממצאים אקראיים שהודגמו בבדיקת הדמיה או במהלך ניתוח שבוצע ללא קשר למחלה. לאחר תשאול לגבי התסמינים והיסטוריה משפחתית, המטופלת תעבור בדיקה הכוללת בדיקה גינקולוגית מלאה ובדיקה גופנית מכוונת בהתאם לתלונותיה.

בדיקת הדמיה היא חלק בלתי נפרד מהבירור של אנדומטריוזיס וכוללת אולטראסאונד גינקולוגי המשמש להדמיה של האגן, בדגש על המצאות ציסטות שחלתיות (אנדומטריומות) הידבקויות ונגעי אנדומטריוזיס עמוקים. בדיקות הדמיה נוספות כגון MRI, CT, הערכה של דרכי העיכול (גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה) או אולטראסאונד מכוון למערכת השתן יבוצעו על פי הצורך ובהתאם לתלונות המטופלת. חשוב לציין שהעדר ממצאים בבדיקות ההדמיה אינם שוללים אבחנה של אנדומטריוזיס. כיום אין בדיקות דם ספציפיות לאבחון המחלה. CA-125 הוא סמן בדם שרמתו יכולה להיות מוגברת בנשים עם אנדומטריוזיס. היות וסמן זה יכול להיות מוגבר מסיבות רבות, הוא אינו מומלץ לשימוש ככלי אבחנתי למחלה.
אבחנה סופית של אנדומטריוזיס מתבצעת רק לאחר קבלת תשובה פתולוגית על ידי ניתוח הנקרא לפרוסקופיה. ניתוח הלפרוסקופיה, הוא ניתוח זעיר פולשני בו בעזרת חתכים קטנים בדופן הבטן מכניסים מצלמה וכלים ניתוחיים לחלל הבטן. במהלך הניתוח ניתן להעריך את חומרת המחלה, להפריד הידבקויות ולהסיר נגעים חשודים לצורך הערכה פתולוגית (ביופסיה). חשוב לציין שפעולה ניתוחית אינה הכרחית לאבחנה וטיפול במחלה, ובמידה ועולה חשד לאנדומטריוזיס על סמך התסמינים, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה ניתן להתחיל טיפול תרופתי.

מהו הטיפול באנדומטריוזיס?

הטיפול באנדומטיוזיס הוא מורכב ומכיל בתוכו טיפול תרופתי, טיפול כירורגי (ניתוחי) ורפואה משלימה הכוללת התאמת תזונה, פיזיותרפיה, דיקור סיני ועוד.
חשוב להבין שאנדומטריוזיס היא מחלה כרונית ומטרת הטיפול הנה הפחתת התסמינים ולא ״ריפוי״.

טיפול תרופתי:

הטיפול התרופתי יעיל בעיקר להפחתת תסמיני הכאב ונחלק לשתי קטגוריות עיקריות:

• תרופות אנטי דלקתיות: למרות שהמידע לגבי יעילותן של תרופות אלה לטיפול באנדומטריוזיס מוגבל, השימוש בהן נפוץ בעיקר בשל זמינותן ותופעות הלוואי שבאופן יחסי נמוכות. התפקיד העיקרי של תרופות אלה הוא בהפחתת כאבים בזמן הווסת, במיוחד בנשים המנסות להרות ואינן יכולות להשתמש בטיפול הורמונלי.
• טיפול הורמונלי: היות ומחלת האנדומטריוזיס מושפעת בעיקר מהורמון האסטרוגן, מטרת הטיפול ההורמונלי באנדומטריוזיס היא הפחתת פעילות הורמון האסטרוגן.

טיפול ניתוחי:

טיפול ניתוחי בנשים עם אנדומטריוזיס יכול להתבצע מסיבות שונות, כגון כישלון טיפול תרופתי, ממצאים משמעותיים (ציסטות שחלתיות גדולות, מעורבות של מערכת העיכול, מערכת השתן וכדומה), כישלונות חוזרים של טיפולי פריון ולעיתים אף לצורך אבחנה. הניתוח המקובל הוא ניתוח הלפרוסקופיה (לפרו- בטן סקופיה-הסתכלות), ניתוח זעיר פולשני בו מבוצעים קטנים ( 5 ו10 מ״מ) דרכם מחדירים מצלמה ומכשירים מיוחדים לחלל הבטן.  במהלך הניתוח ניתן לבצע סקירה מלאה של חלל הבטן לצורך הערכה של היקף המחלה, לקיחת ביופסיות, הפרדת הידבקויות והסרת כל מוקדי האנדומטריוזיס.